את גבריאלה בונצ'י הכרתי לפני שנתיים בערך. אחד האופים והפיציולים המוכשרים, המוערכים והמוכרים בעיר והאנשים הכי צנועים שהכרתי. בתור מכורת פחמימות שכמותי, לא יכולתי שלא להתאהב בשפע הבצקים, האיכות והמבחר העצום שהמאפייה שלו מציעה. את הסניף שלו בשוק האוכל בטרמיני הוא פתח גם לפני שנתיים ומיד הפך להצלחה מסחררת בקרב המקומיים. הדוכן שלו מציע מגוון עצום של מאפי בוקר שנאפים כל יום טריים במקום, לחמי מחמצת שיאור, פיצות במשקל ובעונה הזאת של חג הקריסמס ייצור עוגת הפנטונה והפנדורו. על הקונדיטו

קודם כל נשאל מה זה גלידה?? או.. גלידה זה קינוח קפוא!!! וצריך לדעת איך לעשות אותו. כל עולם הגלידה הינו עולם המורכב מטבלאות אנליטיות מדויקות וייצור הגלידה אינו ערבוב של מספר חומרי גלם, הכנסתם למכונת הגלידה והינה ייצרנו גלידה איכותית. יש סיבה למה טוענים שבאיטליה הגלידה היא הכי טובה . ריכזתי עבורכם את 10 הגלידריות הכי שוות ברומא, כי הקייץ כבר כאן , הטמפרטורות עולות ואין דרך טובה יותר מלצנן את גופנו בגביע מתפצפץ וגלידה משובחת. OTALEG - via di san cusimato 14 trastevere אחרי שקטף

אוטוטו שבועות ואין דרך יותר טובה מאשר לרכז עבורכם את המנות המקומיות הלבנות והטעימות של המטבח האיטלקי והרומאי בפרט. נתחיל עם המנה הכי רומאית שיש הלא היא הקאצ'יו פפה, שברומאית קאצ'יו הכוונה היא לגבינת הפקורינו הכה אהובה עלי ועל הרומאים עצמם. פקורינו רומנו הינה גבינת כבשים קשה מלוחה ומעט חפרפה. הרומאים אוהבים אותה כמעט בכל המנות שלהם והאמת שאני אוהבת אותה מיוחד בסלט כתחליף למלח.את הפרקוינו מגרדים ,ממיסים עם המים החמים של הפסטה, מערבבים לתוכם את הפסטה ומפזרים מעל פלפל שחור גרוס.ש

את אריצ'יה הכרתי בפעם הראשונה כשהחברים האיטלקים שלי לקחו אותי לפסטיבל הפורקטה - אז אתם בטח שואלים את עצמכם מה זאת פורקטה?? או..!! אין רומאי שלא מכיר אותה ואוהב לאכול אותה, בתוך שתי חתיכות פיצה ביאנקה, כאנטיפסטי לפני הארוחה ואפילו סתם ככה לנישנוש מול הטלויזיה. פורקטה די אריצ'יה זהו נתח בשר חזיר שלם, שמנקים אותו מחלקי הפנים ,מעבדים את הבשר שלו עם עשבי תיבול וצולים אותו על אש גלויה במשך כמה שעות. אני קוראת לזה השאוורמה הרומאית. בפנים עסיסי נימוח ומתובל בעשבי תיבול ובחוץ קראסט קר

מונטה פאלקו - או בעיברית הר הנשר, הינה עיירה בחבל אומבריה , מעבר להיותה עיירה קסומה וציורית, היא מוכרת בעיקר בזכות מגוון היקבים שלה וזן הענבים Sagrantinio- שנולד במונטפאלקו, בעל צבע עמוק וקיים כבר מאות שנים. את היום התחלנו בסיור בעיירה עצמה, ניכנסנו דרך שער פדריקו השני ומשם המשכנו לכנסיית סאן אגוסטינו, המשכנו לכיכר הראשית והלכנו לאיבוד בין הסמטאות. בתוך העיירה עצמה תוכלו למצא מגוון רחב של חנויות יין מקומיות, חנויות שמוכרות מוצרים מפטריות כמהין, שמן זית שמאפיין את האזור כולו

רוב המטיילים מגיעים לטוסקנה בכדי לחוות את חבל קייטני המפורסם, את פירנצה, פיזה סיינה ושאר העיירות המתויירות. החלטתי לצאת דווקא לדרום טוסקנה, לאזור הפחות מוכר ומתוייר וחזרתי מאוהבת מעל הראש. אזור המרממה הוא האזור הדרומי של חבל טוסקנה שאוצר בחובו עיירות עתיקות מימי הביניים, חוות חקלאיות, נופים מרהיבים, מעיינות טבע חמים וכמובן אוכל משגע. באזור המרממה מייצרים ומשווקים מוצרי חלב ונקניקים יין מקומי טוב ושמן זית. יצאנו לדרך מפותלת הרחק מהאוטוסטרדה, דרך שעוברת בין בתים כפריים חוות חק

אם יש משהו שאני מאוד אוהבת זה אנשים שחושבים מחוץ לקופסה. כאלה שבשבילם מטבח זאת אומנות, והצלחת היא קנבס עליהם הם מציירים. את פייר דניאלה הכרתי לפני בערך שנה, בתחילת דרכו כעצמאי. בחור סה"כ בן 32 חייכן וצנוע אבל כשהוא מתחיל לדבר על פיצה ניצוצות יוצאים לו מהעיניים. את השם והמותג הוא יצר בשתי ידיו ובעזרת בת זוגתו וולריה שתמכה בו האמינה בו והיתה שם לצידו לאורך כל הדרך. משוק אוכל מקומי עם פיצות חלומיות ובצק שנמס לו בפה, לדוכן קייץ בחופי אוסטיה ולפיצרייה מושקעת בשכונת מגורים ,הרחק

שיגעון הקונכייה הגיע גם לרומא. הספולייטלה שפירושה מאפה קטן ומלא עלים/ שכבות ,הגיעה מהמנזרים של סנטה רוזה שבסורנטו קמפניה. ב 1818 שף קונדיטור בשם פסקאל רכש את זכויות הכנת המאפה והחל להכין ולמכור אותו בקונדיטוריה שלו בנאפולי. המילוי המקורי היה ריקוטה ודובדבנים אך עם השנים החליפו את הדובדבנים קליפות הדר מסוכרות. המאפה הזה הוא אחר המאפים הכי סקסיים וקריספיים שיצא לי לפגוש בכל שנותי כקונדיטורית. העלים מתפצפצים להם בפה, המילוי עשיר ,נימוח , לא מתוק מידי ומבושם בפירות הדר. היופי ב

אזור הגטו ברומא נחשב בעיני רבים שומרי המסורת לאזור בו הם יוכלו למצוא אוכל כשר ותרבות יהודית. הגטו הוקם לראשונה בשנת 1555 והיהודים שהואשמו ברצח ישו חויבו לגור בו .המיקום שבו נבחר הגטו היה המיקום הכי גרוע בעיר, בקרבת נהר הטיבר שעלה על גדותיו והציף את שכונות הגטו והפך אותן לבוציות, מוכה קדחת ובלתי ניתנות למגורים. עם השנים הגטו התפרק והאזור הפך להיות מקום עליה לרגל למאמינים רבים ולא רק יהודים. המקום הפך שוקק חיים ביום ובלילה. בתי קפה, מסעדות גלידריות חנויות יין ועוד. בשנים האחרונ

אין רומאי שלא אוכל פיצה פעם אחת ביום לפחות. הפיצה האיטלקית המסורתית עשויה מקמח דורום שמרים ומים. פתיחת בצק הפיצה נחשבת לאומנות ומקצוע בעולם ובאיטליה בפרט. ואת בצק הפיצה פותחים עם כפות הידיים בלבד, ולא משתמשים במערוך מרדדים את הבצק מוסיפים את הרוטב הרצוי ומכניסים לתנור אבן. רוטב העגבניות התווסף לפיצה רק בשלב מאוחר יותר. על ידי הנאפוליטאנים. העגבנייה הגיעה לאירופה במאה ה16. כשבתחילה האירופאים חשבו שהעגבנייה רעילה למאכל אדם אך במהרה הפכה למוצר מזון נצרך בקרב העניים. פיצה המרגרי