ירושלים בשבילי זה כמו ביקור בחו"ל רק בלי הצורך בדרכון או בהוצאות כספיות של מטבע זר. את ירושלים התחלתי להכיר היטב כשעברתי אליה מהעיר הגדולה לטובת תפקיד נחשק באחד ממלונות הבוטיק שבה. ארזתי את התל אביביות שבי לכמה ארגזים מצאתי דירה בשכונת נחלאות וניסיתי לחיות את העיר. הירושלמים הם עם בפני עצמם , יש להם שפה משלהם ,מנטליות שונה ואין להם ים!! אבל יש להם קולינאריה מדהימה. גם אחרי שחזרתי לתל אביב המשכתי לעלות לירושלים בשביל לאכול. נקודת העצירה הראשונה שלי היא בשלומציון המלכה, אצל המל

קנקון הולבוש קנקון אז אחרי שבוע בפלאיה הגיע הזמן לארוז פקלאות ולהמשיך. היעד, קנקון. חוץ ממלונות פאר הכל כלול וקניון מטורף אחד אין כל כך מה לעשות בעיר המצועצעת הזאת. קוראים לי מיכל ואני מכורה, לקוקו בונגו. כשיעלי סיפרה לי על נפלאות הקוקו בארץ צחקתי ודמיינתי לעצמי עוד מסיב סטייל חוף צמח בטבריה או שקר ווגאס כלשהו. אבל אחרי שניכנסים.. מתמכרים. הייתי פעמיים פעם אחת ביום חמישי ופעם נוספת בשבת. ההופעות מעט שונות בסופ"ש מאשר אמצע השבוע וגם המחיר אבל למי אכפת !!!רקדתי עם פירטים, עם ה

פלאיה דל כרמן טייק 2 אני תכננתי 4 ימים בפלאיה.. והיא גרמה לי להישאר שבוע.. כן פלאיה את ממכרת, ולא בגלל הוויב האילתי שבך אלה המקומות שיצאתי לטייל ממך- סונטות, טולום, ציצן איצ'י ועוד. ובעיקר האנשים שהכרתי. ה yak אותו מקום שגרם לי להרגיש במשך שבוע בבית. פארק אקספלור- פארק אקטרים שמכיל 14 אומגות שונות וכולו בנוי בתוך מערת נטיפים אחת גדולה ואכול כפי יכולתך רק אל תקיא מלמעלה למטה. האמת שהאוכל שם היה איכותי טרי והפתיע לטובה. המחשבה הראשונה היתה-מה כבר אפשר לצפות מהכל כלול בפארק

פלאיה טולום וחברים- הרבה נאמר על פלאיה דל כרמן. והאמת היא די מזכירה לי את אילת בימיה הטובים. רחובות שוקקים בברים רועשים מנקיז סטייל, אוכל בינוני והמון בירות. מקום שינה- יאק, מקום שמנוהל על ידי ישראלי וככה גם מרגיש -כמו קיבוץ, גינה מרכזית שבה כולם יושבים ומכירים, ערסלים ,מוזיקה טובה, קורונה ופינה קולדה, ערבי חברה וערבי ברביקיו .נקי ומנוהל היטב אין ספק . ( אפילו שירותי מכבסה יש במקום). ביום הראשון החלטנו להתפנק ובהמלצת זוג חברים הגענו למלון the palm שם תמורת 3000 פזוס התפנ

איסלה מוחרס- יהיו כאלה שיחלקו עלי ויגידו שאין מה לעשות יותר מידי באי.. ואני אומרת כמה שאתם טועים. ! רק אם היה לי יותר זמן הייתי נשארת בפיסת הגן עדן הזאת. טיסה של שעה וחצי מסאן קריסטובל בחברת vivaerobuss שהיא יותר חברת תובלה מאשר חברת תעופה, אבל דרך מהירה וזולה להגיע אל היעד- קנקון. 20 דקות מעבורת מפורטו טורטוגה לתוך השקיעה והגעתי אל היעד-אי הנשים. מקלחת זריזה להוריד את הלחות שדבקה בי ויצאתי לחפש מקומות שווים לאכול בהם באי. אם כבר אי, אז איך אפשר שלא לחבור לדייגים המקומיי

24 שעות מחוץ לציוויליזציה. הרבה פעמים חשבתי לעצמי איך אפשר לחיות ללא חשמל, מים חמים ובכלל חיי הנוחות שסיגלנו לעצמנו עם השנים. ואיך לעזאזל אני ילדת העיר הגדולה אצליח 24 שעות לחיות בתנאים שכאלה שאפילו סימן אחד של קליטה לא מופיע על צג הפלאפון שלי. אז יצאתי לג'ונגל. בסאן קריסטובל יש מקום שנקרא קאסה דה יגיל, ישראלי שהתחתן עם מקומית והקים בית חם לישראלים שמטיילים להם באזור. לאס נובס- הוא אחד מיני הטיולים שיוצאים מהקסה שכל מה שצריך להביא זה תכשיר נגד יתושים מקסיקנים סנדלי שורש

אחרי שעה וחצי טיסה.. 800 פזו מונית משדה התעופה טוקסטולה לסאן קריסטובל שעה וחצי נסיעה בנוף עוצר נשימה ונהג מונית אחד משוגע שנסע על 170 קמ"ש הגעתי ליעד. הרגשתי לרגע שהכניסו אותי לתוך גלויה. איזו עיר כמה צבעים איזו אווירה והמזקל... אחח איזה מזקל. הגעתי למלון, מקום קסום בתוך גינה ענקית עם חדרים שעשויים מאבן, ערסלים בגינה ואח ענקית שמחממת בלילות הקרים .כאן הכרתי בחור מקסים שעונה לשם דניאל, פודיז מושבע כמוני, גרמני חתיך אבל בן 20 שהמילים היחידות שהוא יודע להגיד בעברית זה אחד שתיים

כולם אומרים שאין מה לעשות במקסיקו סיטי, שהעיר מסוכנת לתייר. 72 שעות בעיר הוכיחו לי אחרת. ואם היה לי עוד זמן הייתי ממשיכה לטייל בעיר כי יש עוד המון דברים שלצערי לא הספקתי. אני פחות חובבת מוזיאונים ,ההליכה במקום, השקט שמקיף אותי במייצגי אומנות די משעמם אותי. אבל אני בהחלט אוהבת אוכל.. ועל זה התבסס כל הטיול שלי למרכז אמריקה ומקסיקו סיטי בפרט. אחרי 19 שעות וארוחות מטוסים בטעם פלסטיק נחתתי... הללויה! אחרי היציאה מהמכס יש עמדות לקניית כרטיס לטקסי( קראתי איפשהו שעדיף לקחת משם ולא לת

מאז שהייתי קטנה תמיד צחקו על הפולנים, על הנשים הפולניות שיושבות לבדן בחושך ומחכות למוות שידפוק על דלת ביתם או על האוכל החיוור וחסר הטעם שמסתכם ברגל קרושה או גפילתע פיש וחזרת. סופ"ש פנוי מעבודה, ודיל עם חברת WIZZ יצאתי לבדוק במה מדובר. נחתתי לוורשה מכוסה בלבן. מינוס 11 מעלות ועם רעב לאוכל מקומי שיחמם לי את קיבה. פגשתי בחורה מקומית שעובדת בחברה שנקראת Eat polaka ובתמורת 290 זלוטי קיבלתי סיור קולינרי ברחבי העיר. התחלנו במסעדה שנקראת kamanda lwowsk מסעדה מקומית קטנה ,מעוצבת בסג

Kanazawa & Noto Peninsula: האמת,לקאנזאווה הגעתי בטעות חיפשתי דרכים זולות להתנייד ביפן ומכיוון שלא היו לי תאריכים מדויקים לימים בהם אצא מטוקיו לטייל לא רכשתי מבעוד מועד את כרטיס הרכבת שנועד לתיירים בלבד ניתן לקנות אותו אך ורק מחוץ ליפן והוא מקנה נסיעה חופשית בכל הרכבות ביפן כולל השינקאנסן (רכבת הבולט המהירה בעולם.). אבל הכרטיס בעל תוקף של שבוע 14 יום או 21 יום וחייבים לקבוע תאריכים מבעוד מועד. ולכן בחרתי בחברת אוטובוסים שמספקת נסיעות בכל יפן במחיר זול ולמען האמת גם ממש נוח. או