San Cristobal -חזרה בזמן

February 11, 2017

אחרי שעה וחצי טיסה.. 800 פזו מונית משדה התעופה טוקסטולה לסאן קריסטובל שעה וחצי נסיעה בנוף עוצר נשימה ונהג מונית אחד משוגע שנסע על 170 קמ"ש הגעתי ליעד. הרגשתי לרגע שהכניסו אותי לתוך גלויה. איזו עיר כמה צבעים איזו אווירה והמזקל... אחח איזה מזקל. הגעתי למלון, מקום קסום בתוך גינה ענקית עם חדרים שעשויים מאבן, ערסלים בגינה ואח ענקית שמחממת בלילות הקרים .כאן הכרתי בחור מקסים שעונה לשם דניאל, פודיז מושבע כמוני, גרמני חתיך אבל בן 20 שהמילים היחידות שהוא יודע להגיד בעברית זה אחד שתיים שלוש, ואם תשאלו אותו למה הוא יפנה אצבע מאשימה לאורי גלר. החלטנו לצאת לאכול אצל איזה סבתא זקנה שמכינה טורטיות מהתירס שהיא מגדלת בעצמה בגינה. הזמנתי טורטייה עם נקניקיות צ'וריסוס שעועית ומלא גבינה, הוא הזמין עם מילוי של עוף..גרמני עם משעמם. אחרי ביס התחלנו לבכות.. ולא מרוב אושר אלא כי היה כל כך חריף. משם המשכנו לסיבוב ברים ברחוב הראשי. טעמנו כמה סוגי מזקל כשאחד המעניינים היה מוחיטו מזקל עם ממרח חרובים. בבוקר קמתי לטיול כפרים, אבל לא לפני שעברתי בבית קפה המקומי לקחת קפה עם פולי קקאו ועוגיית גרנולה עם חמוציות ושוקולד לבן.

אחרי 40 דק של נסיעה הגענו לכפר.. לא להאמין שאנשים ככה חיים!! לקחתי טיול מאורגן שהישראלית היחידה זאת אני והשאר מכל קצוות תבל ומדריך מקסים עם ידע עצום שלקח אותנו לתוך כפר מקומי שחגג את יום הקדושים. ברחבת הכפר נפתח שוק ענקי של כל תוצרת החקלאות וגידולי הבשר שלהם,מוזיקה והמון המון קולות נפצים שהרגיש לי לרגע כמו במבצע " צוק איתן" . המקומיים מאמינים שהשמש היא האלוהים שבלי השמש לא יהיה אור, בלי אור לא תהייה חקלאות ענפה בלי חקלאות לא יהיה מה לאכול ובלי אוכל אין חיים... האמת צודקים. הם לבושים בצמר כבשים שחורות או לבנות שמכסים חלק מגופם. הם מאמינים שמצלמה כולאת את הנפש שלהם ולכן לרובם יש מראה קטנה על הצאוור שמטרתה להחזיר את הפלאש חזרה אל הצלם ואם בטעות למישהו יש עיין רעה הם הורגים תרנגולת שחורה וקוברים אותה בפתח הבית... ואני אומרת איש איש ואמונתו יחיה ואת התרנגולת תנו לי לאכול רק בבקשה תקלו עלי עם החריף הזה

יום למחרת המשכתי לטיול נוסף בקניון סומידרו , לא מדובר במקום שעושים בו שופינג אלה בשמורת טבע עוצרת נשימה של צוקים ג'ונגלים והרבה מים. עלינו על סירת מנוע והתחלנו לשוט לאורך הנהר.

לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה.

 משם המשכנו לכפר מקומי שנמצא לא רחוק מהאזור להפסקת צהרים ואצלי ארוחת צהרים מתחילה עם משנו מתוק - טעמתי ממתק מקומי שעשוי כולו משברי קוקוס וסוכר ובפעם הראשונה נתקלתי בליצ'י שעיר במיוחד אבל בהחלט מתוק וטעים.

בתחילת הרחוב הראשי בסאן קריסטובל ממוקמת לה קונדיטוריה בשם או לה לה, קונדיטוריה צרפתית באמצע סאן קריסטובל. החלטתי לנסות שני מטעמים מהויטרינה- הראשון טראטלט פריך קרם ותותים טריים. הבצק היה קשה ולא פריך, הקרם הרגיש כמו שמנת מתוקה שהוסיפו לה אינסטנט פודינג התותים היו טריים מתוקים כיפיים שחבל שהרסו אותם בכמות מטורפת של נפאג' 

הקינוח הנוסף היה כולו על טהרת השוקולד, מעין אינטרפטציה למיילפיי 3 סוגי גנאש שוקולד מוקצף. השוקולד בסאן קריסטובל מאוד עשיר וחזק בטעמיו

 היעד הבא..הג'ונגל

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עוד מסיפורי האוכל בעולם

Please reload

Please reload

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com