isla mujeres - להתאהב בשלווה

איסלה מוחרס- יהיו כאלה שיחלקו עלי ויגידו שאין מה לעשות יותר מידי באי.. ואני אומרת כמה שאתם טועים. ! רק אם היה לי יותר זמן הייתי נשארת בפיסת הגן עדן הזאת. טיסה של שעה וחצי מסאן קריסטובל בחברת vivaerobuss שהיא יותר חברת תובלה מאשר חברת תעופה, אבל דרך מהירה וזולה להגיע אל היעד- קנקון. 20 דקות מעבורת מפורטו טורטוגה לתוך השקיעה והגעתי אל היעד-אי הנשים. מקלחת זריזה להוריד את הלחות שדבקה בי ויצאתי לחפש מקומות שווים לאכול בהם באי. אם כבר אי, אז איך אפשר שלא לחבור לדייגים המקומיים ולדגה מצאתי מסעדה שממוקמת על המזח נחבאת מההמון, צוות המסעדה יוצא לדוג ומביא אל השולחן את הדגים שעלו בחכתם באותו היום. פירות ים טריים, אווירה רומנטית אל מול השקיעה מגוון מטורף של מרגריטות וחורחה אחד.. אחח חורחה בזכותו הארוחה היתה חוויה

יום למחרת שכרתי רכב גולף והלכתי לקרוע את האי. הרבה פעמים החוסר התמצאות שלי במרחב מובילה אותי למקומות ממש שווים שאליהם אני מגיעה בטעות. וגם הפעם במסע חיפוש אחר הגרפון שכולם מדברים עליו מצאתי את עצמי במקום מושלם אחר. פארק שנירקול, אומגות, סאפ, קייאקים, חוף פרטי, אוכל והרבה אלכוהול והכל כלול במחיר אחד.

הרגשתי בפארק פרטי. היינו 15 איש בערך. השקט, הקריביים והמרגריטות עשו עבודה נהדרת.

בערב הלכנו לנסות מסעדה איטלקית . הזמנו ריזוטו ירקות, רביולי ממולאים בבשר סרטנים ועגבניות שרי צלויות, פרפדלה סלמון וכמובן מרגריטה תותים. היה בהחלט טעים.

השלווה באי, המוזיקה הלטינית ברקע, הטורקיז בעיניים, החול הלבן האנשים האדיבים והחייכנים, עצי הקוקוס המפוזרים להם בכל מקום ומאכלי הים הטריים בהחלט השאירו בי את הרצון העז להישאר. היו עוד אטרקציות שבחרתי לוותר עליהם כמו פארק הדולפינים - הגעתי לשם אבל המחשבה שכמוני יש עוד מאות איש בפארק שמחכים בקוצר רוח שדולפין יישא אותם על גבו, הרגיש לי התעללות, תנו להם לחיות בחופש. גם על אריות הים והצבים ויתרתי מאותה סיבה.

יש באי מנהג שלצערי בארץ הוא לא בר יישום- על החוף פזורים להם דייגים שרק חזרו עם סחורה טרייה מהים. אנשים מגיעים , בוחרים והולכים למסעדה הקרובה. תמורת מחיר סמלי מכינים להם כל שעולה על דעתם. ממש כמו דמי חליצה רק בחצי מחיר. בית חב"ד באי מקסים הצוות מדהים והרבנית... אין עליה!!!. תודה לכם על כל העזרה והמידע הרלוונטי