Cairo- תקופה בלתי נשכחת

April 28, 2017

 

בשנת 2005 נשלחתי לראשונה לקהיר, כן קהיר אותה מדינה שממנה אבותנו ברחו מעבדות לחרות. אני חזרתי אליה למטרת עבודה , אוכל טוב וכיף חיים.

היינו מגיעים לקהיר עם המטוס המצרי מתפללים לנחיתה רכה וממשיכים לשכונת מעאדי שבה התגוררנו.

הרבה פעמים נתקלתי באנשים שהרימו גבה ושאלו אותי מה לעזאזל איבדתי בקהיר?? והאמת לא איבדתי שום דבר אלה רק מצאתי! מצאתי אנשים אדיבים וסבלנים שבשבילם הקונפליקט ערבי ישראלי לא מעניין,

מצאתי אוכל טעים ומתובל היטב, ראיתי עוני מול עושר שרק נהר הנילוס מפריד בינם, ביקרתי בשווקים תוססים ומלאי חיים וצבע, עמדתי מול אחד מפלאי עולם, הגעתי לחופים קסומים ולא חששתי לרגע על חיי.

קהיר הייתה בשבילי תקופה בלתי נשכחת מלאת חוויות.

שוק חאן חלילי הישן -אחד השווקים הקדומים ביותר בעולם . השוק הינו מרכז הסחר הגדול בקהיר וניתן למצוא בו מגוון רחב של תבלינים, בדים,כלים עתיקים ובתי קפה משנת 1940 שהמלצרים מנגנים בעוד.

אז מהו השוק החדש? השוק המקורה נמצא בתוך קניון יוקרתי על גדות הנילוס בשם city star mall. בקניון הזה תוכלו למצוא את חברות האופנה המוכרות עם טוויסט איסלמי.

בפאתי שכונת מעאדי הדיפלומטית שוכנת לה מסעדה בשם Fish market- kornich-המסעדה ידועה במנות מאכלי הים של והדגים הטריים. היינו מגיעים לשם לעתים קרובות להתענג על מנת דג בגריל

את הערבים שלנו היינו לפעמים מעבירים במועדון השכונתי  ה Q-club, שותים ווירג'ין מרי - וורסיה מיצרית לבלאדי מרי , אוכלים פול ומנגבים חומוס מקומי.

לקהיר יש חיי לילה שרובם מרוכזים באזור המלונות שנקרא זמאלג - זהו חלקו של הנילוס שבו מתגוררים עשירי קהיר, ממוקמות באזור הזה מסעדות יוקרה בתי קפה אירופאים ומלונות פאר כמו semiramis ועוד.

הנילוס, שהוא אחד מהנהרות הכי ארוכים בעולם אחרי האמזונס, ועליו כמובן סופר סיפור משה אבינו היינו מקור אספקת המים למצרים ומקור החיים המרכזי לכל המדינות שחיות לאורכו. ניתן לעלות על פאלוקה ( סירה קטנה מעץ) ולשוט לאורך הנילוס - חוויה מדהימה אך לא לבעלי קיבה רגישה ומחלות ים.

גיזה - כל כך הרבה נאמר על הפירמידות אבל עד שלא רואים אותם מול העיניים אי אפשר להבין עד כמה עוצמתיות ועוצרות נשימה. אל מתחם הפירמידות אפשר להגיע במונית או באוטובוס תיירים. המתחם מציע סיור על גמלים, כניסה לתוך מבנה הפירמידה, מוזיאון וכמובן את מבנה הספינקס. לאזור הפירמידות יצא לי להגיע מספר פעמים. היינו מגיעים לשם בעיקר בימי שישי לרכב על סוסים. לתוך מבנה הפירמידות דיי חששתי להיכנס מתוך הלחץ שאני עלולה להיתקע בפנים.

נסיעה במוניות בקהיר הן כמו חוויה בלונה פארק ככל שהמונית יותר מקושטת ומצועצעת והצופר שלה יותר רעשני ככה היא נחשבת בעיני המקומיים כאטרקטיבית. בכלל הנסיעה ברחבי העיר היא מעיין רולטה רוסית, עולים על הכביש אבל לעולם לא נדע איך נרד ממנו או אם בכלל. הרמזורים וכיווני התנועה הם בגדר המלצה בלבד.

קהיר מחולקת לאזורים. הקרובים אל הנילוס אלה הם אזורים עשירים ואילו הרחוקים יותר נחשבים לאזורי העוני. בשהייה שלי שם יצא לי לבקר בשנים מהם, עיר המתים - כשמה היא. לתושבי האזור אין מספיק כסף לקבורת יקירים ולכן הם קוברים אותם מחוץ לדלת ביתם. עיר הזבל מרגיש כמו סיור קצר במתחם חירייה , ערמות זבל מפוזרות ברחובות ואנשים חיים בתוכם.

לפעמים בסופי שבוע היינו לוקחים רכב ונוסעים לחופי מצרים , עין סוחנה. שממוקמת דרומית לקהיר. רצועת חוף יפיפה ושוקק בתי מלון יוקרתיים.

 עברו הרבה שנים מהיום האחרון שלי בקהיר ומאז התחוללה המהפכה, אין ספק שאם יש יעד שאליו הייתי חוזרת בשנית זה יהיה קהיר. מי יודע אולי יגיע היום.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עוד מסיפורי האוכל בעולם

Please reload

Please reload

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com