Venezia - רומנטיקה ששוקעת

February 20, 2018

 

את ונציה אני מכירה היטב, כל תעלה, כל גשרון ועכשיו גם איפה הכי שווה לאכול.

עוד בימי התואר הראשון שלי כשעבדתי בביטחון של אל על כעבודה סטודנטיאלית ופעם בשבוע נשלחנו להעביר ביטחון את הטיסות שיוצאות לישראל. כן אני הייתי אותה אחת ששואלת את השאלות המרגיזות מי ארז את המזוודה והאם יש לכם כלי נשק כלשהו, ואתם תמיד הייתם צריכים להתחכם עם תשובות שלא הצחיקו אף אחד מלבדכם. הזיכרונות שלי מונציה תמיד היו מלאי חוויות קסומות.

ונציה רומנטית, אבל גם שוקעת ובעיקר עמוסה בתיירים. אחרי 15 שנים החלטתי לחזור ולבדוק את גובה מפלס המים והתרבות הקולינארית של העיר. עליתי על רכבת מרומא ועם איחור של שעה וחצי, הרי אנחנו באיטליה איחורים זה לא דבר חריג, הגעתי לתחנת הרכבת Santa lucia. ומשם ישירות למלון. החלטתי להתפנק על מלון שיושב לו מספר דקות מפונטה ריאלטו המפורסם , עם נוף מרהיב, ארוחת בוקר מושחתת והמיטה הכי נוחה בעולם.

 

שעת האפרטיף בפתח ויצאתי לחפש את המקום הכי מקומי לשתות בו אפרול שפריץ ולנשנש משהו בקטנה.

בונציה אין משפט - רחוק מעיני התייר, אך עדיין ישנם מקומות קטנים ואותנטיים שהתייר עדיין לא גילה אותם.

אחד מהם זה Osteria bancogiro - campo san giacometto  מתחת לפונטה ריאלטו.

בשעות האפרטיף המסעדה מגישה מגוון רחב של ברוסקטות קטנות עם תוספות מעניינות כגון גבינות ופטריות כמהין, ראדיקיו ודג טונה, ממרח של דג בקאלה, סלמון מעושן וגורגונזולה ועוד.

בנוסף ניתן לבחור ממגוון רחב של יינות מקומיים.

בימי הקיץ הם פותחים את המרפסת האחורית וניתן לשבת על גדות הנהר canale grande.

 

עוד מקום נחמד שעצרתי בו לנשנוש נוסף נקרא enoteca al volto - calle cavalli מקום שפתוח בצהרים עד השעה 15:00 ונפתח בשנית ב 18:30 בערב. במקום ניתן להיכנס לתוך המסעדה או לשבת על שולחן אבירים מעץ ולפתוח באפרטיף.

הפעם הלכתי דווקא על יין מקומי אדום, שיפודי זיתים מטוגנים, שיפודי כדורי מוצרלה מטוגנים ושתי ברוסקטות האחת עם ממרח דג באקלה והשני עם ממרח גורגונזולה ופיסטוקים.

ולקינוח, אספרסו חזק ומרענן.

 

אז אחרי אכילה כל כך מרובה והצורך לפתוח את התיאבון לארוחת הערב הסתובבתי לי בין כל הסמטאות והגשרים, פגשתי אנשים שמוכנים לשלם 100 יורו לשייט קצרצר בגונדולה וגם כאלה שהתמקחו וניסו להוריד את המחיר ( יכול מאוד להיות ישראלים).

ונציה לא ידידותית לבעלי מוגבלויות וגם לא לעגלות ילדים. כך שצריך לקחת את זה בחשבון אם מתכננים להגיע אליה.

את ההתניידות שלי עשיתי בעיקר ברגל אבל בנוסף קניתי כרטיס יומי ל Vaporetto ( אוטובוס מים) שעולה 20 יורו לכל הקווים כולל הגעה לאיים מסביב. נסיעה בודדה עולה 7 יורו כך שזה השתלם.

 

את ארוחת הערב בחרתי דווקא לעשות במסעדה עם שייק וסטייל כזאת שמשקיעה בטעמים המעניינים, בצלחות, באווירה מסביב, כן מסעדה מפונפנת שכזאת אבל בהחלט שווה.

Gastrosteria ai mercanti - calle fuseri - כל כך השמיצו את האוכל הונציאני שהגעתי בציפיות נמוכות והאמת הופתעתי לטובה. התפריט היה כל כך מעניין שהתחשק לי להזמין את כולו, אז הזמנתי חלק ממנו. כי בכל זאת לא הייתי כל כך רעבה אחרי כל עצירות האפרטיפים.

למנה ראשונה הזמנתי בשר כבש צרוב, קוביות דלעת מתקתקות, פיטריות וקרמל אספרסו. המנה הייתה כל כך טעימה שלא השארתי פיטריה אחת על הצלחת.

למנה שנייה הזמנתי רביולי ממולאים בקרם ערמונים ומוגשים על קרם דלעת. אוי כמה אני אוהבת ערמונים.

מלאה עד אפס מקום ,אבל בתפריט הייתה מנה של בטן חזיר צרובה עם צ'יפס סלרי מקורמל וקרם כרישה.

לא יכולתי שלא להזמין אותה. ואין ספק שהבחירה שלי הייתה נכונה. הסלרי המתוק עם הכרישה ובטן החזיר היו שילוב שלא יכולתי לבקש יותר טוב מזה.

ולקינוח כי אי אפשר לוותר על קינוח ,בכל זאת שף קונדיטור ,ועם כאלה מנות מצוינות אז הקינוח חייב להיות עוד יותר טוב. והניחוש שלי עבד. הזמנתי ווריאציות של שוקולד. וקיבלתי קינוח שוקולדי עם משחקים של מלוח מתוק, חריף, חמוץ ,טקסטורות שונות של קפוא, קר וחם.

כשהגיע החשבון אז ציפתה לי ההפתעה. כן חברים ונציה לא זולה בכלל! מעבר למחירי המלונות, גם האוכל יקר. אבל בהחלט שווה!.

 

את הבוקר פתחתי באספרסו ומאפה שמרים נוטלה בכיכר סאן מרקו . רק שכחתי דבר קטן וחשוב, לכיכר אסור להיכנס עם פחמימות!!! הכיכר ידועה בכמות היונים והשחפים ואני לרגע ששכחתי מקיומם ,בעודי מנסה למצוא זווית טובה לצילום מאפה הנוטלה שלי ,הרגשתי את אחד השחפים מושך לי בשיער ושותפו לפשע תופס לי את מאפה הנוטלה שלי ומעיף לי אותו על הרצפה. הרגשתי לרגע כמו ילדה קטנה שנפלה לה הגלידה על הרצפה עוד לפני שהספיקה לתת לק.

 

 משם המשכתי לשוק הדגים והפירות של ריאלטו. ממש מתחת לגשר מתקיים לו כל יום שוק אוכל טרי, בו תוכלו לפגוש את הסבתות הונציאניות מגיעות עם העגלה וקונות דגים טריים במשקל, פירות וירקות.

המטבח הונציאני ידוע במאכלים מהים, דגים טריים, שרימפסים, כוכבי ים, מולים ועוד.

 

הנה לכם רשימה של כמה מהמסעדות הנוספות השוות בונציה שנבחרו על ידי חברי המקומיים:

Estro,Vino e Cucina-  מקום ששיך לשני אחים דייגים תוכלו למצוא מנות משתנות מיום ליום, אווירה כיפית וביתית.

Enoteca Ai Artisti-השף הוא יפני שמשלב בין המטבח הביתי שלו לבין המטבח הונציאני בדגש על חומרי גלם עונתיים.

Covino- סך הכל 6 שולחנות, תפריט המורכב אך ורק מחומרי גלם עונתיים במחיר קבוע של 39 יורו ל 3 מנות.

Antica osteria da gino - קיימת מ 1968 הריזוטו הכי טעים בעיר.

 

בפוסט הבא האי בוראנו.. שווה לעקוב הולך להיות צבעוני וטעים

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עוד מסיפורי האוכל בעולם

Please reload

Please reload

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com