Portofino - חופים, שלווה ואוכל טוב

May 22, 2018

את הפוסט הקודם סיימנו בעיירה בשם ראפאלו עיירת קיץ לעשירים והמפורסמים.

משם המשכנו לפורטופינו, אך פורטופינו!! מזכירה מעט את פוזיטאנו רק עם סטייל צפוני ושייקי. העיירה נמצאת על חצי אי ומחירי המלונות בה עולים הרבה מעל המחיר שתיירת ממוצעת שכמוני יכולה להרשות לעצמה. אבל זה לא מנע ממני לשבת על קו המים לקפה, גלידה, וארוחת ערב רומנטית עם אמא ,ולהסתכל על בעלי היאכטות פאר שעוגנות להן שם, מחזיקים במפתחות של פרארי ותיקי גוצ'י מפונפנים.

הגענו לעיירה החננו את הרכב בחניון תת קרקעי ויצאנו לסיבוב. התחלנו דווקא עם גלידה מקומית והאמת - שהיא ממש לא הייתה טעימה. למרות שהיה נדמה שהיא נעשית במקום.

 

 

משם עלינו על מעבורת והפלגנו למפרץ סאן פרוטוזו - ניתן להגיע לשם או דרך הים או בהליכה של כמה וכמה קילומטרים. אני בחרתי את הדרך הקצרה והנוחה - שייט. עלינו על מעבורת והגענו למפרץ קסום  עם מי ים בצבע טורקיז, מסעדות דגים פזורות על החוף והצוקים מסביב ובעיקר שקט ושלווה.

הרבה תיירים מבקרים במקום בגלל כנסיית המנזר הבנדיקטית - Abbazia di san fruttuoso . ממש מול המנזר הורד פסל ארד של ישו לעומק של 15 מ' מתחת למים.

 

ישבנו קצת על החוף לתפוס צבע ולהכין את קווי השיזוף לנסיעה לתאילנד ואינדונזיה והתפנקנו באפרול שפריץ, כן שעת האפרטיף נתנה אותותיה ובאיטליה התנהג כאיטלקי!

 

היציאה האחרונה בהפלגה מהאי בשעה 17:30, עלינו עליה בדרכנו חזרה לפורטופינו . האפרול היה רק הפתיח לשעת האפרטיף כי כשהגענו לפורטופינו על המזח מצאנו בר יינות מגניב שמגיש פלטת גבינות נקניקים וריבת בצל סגול חלומית לצד מגוון רחב של יינות מליגוריה - Winterose - calata Marconi 42.

ניתן לקנות במקום מגוון יינות מקומיים, ממרחי פסטו בעשייה ביתית וכמובן את הריבת בצל.

 

משם המשכנו לארוחת ערב. במסעדה שהומלצה לי על ידי שף מקומי- Taverna del marinaio ממליצה בחום להזמין מקומות מראש אחרת תאלצו לעבור מסעדה מסעדה ולסיים את הערב רעבים.

המקום ידוע במאכלי הים שלו וכך גם היו המנות שהזמנו, כולן מהים. למנה ראשונה הזמנו מנת מולים טריים מבושלים עם יין לבן ועשבי תיבול ולמנות עיקריות אני לקחתי דג לברק בפסטו ועשבי תיבול ואמא היקרה שכל היום רק פינטזה על מנת מטוגנים הזמינה מנה שופעת בפירות ים ודגים מטוגנים בציפוי פריך וטעים. ולקינוח טוב נו, הייתי חייבת לטעום את הטירמיסו, אצלנו ברומא הוא יותר טעים!!

 

אז אחרי כמה וכמה כוסות יין וקיבה מלאה חזרנו מבושמים למקום בו ישנו ביומיים ששהינו בחבל ליגוריה.

את הבוקר האחרון שלנו פתחנו שוב בארוחת בוקר מקומית בחווה בה ישנו ויצאנו לצ'ינקווה טרה.

בפוסט הבא נספר לכם על נפלאות חמשת העיירות השוכנות להן על צוקים לצד מיים צלולים ופסטורליות מסחררת.

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עוד מסיפורי האוכל בעולם

Please reload

Please reload

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com